אל תפסול ואל תלעג / הרב אלישע אבינר
ב"ספר חסידים" לרבי יהודה החסיד (חי באשכנז ונפטר לפני כ-800 שנה) מובא: "מעשה באדם אחד שהיה רועה בהמות ולא היה יודע להתפלל, וכל יום היה אומר: 'רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שאִלו היו לך בהמות ונותנן לי לשומרן - לכל אני שומר בשכר [= תמורת תשלום], ולך הייתי שומר בחינם, כי אני אוהב אותך'. וישראלי היה. פעם אחת היה הולך תלמיד חכם אחד לדרכו ומצא את הרועה שכך היה מתפלל. אמר לו: 'שוטה, אל תתפלל כך'. אמר לו הרועה: 'היאך אתפלל?'. מיד לימד לו תלמיד-החכם את סדר ברכות וקריאת שמע ותפילה, על מנת שלא יאמר עוד מה שהיה רגיל לומר. לאחר שהלך אותו תלמיד חכם, שכח הרועה כל מה שלימד אותו, ולא התפלל. וגם מה שהיה רגיל לומר היה ירא לומר, מפני שאותו צדיק מנע ממנו. ראה אותו תלמיד חכם בחלום הלילה שהיו אומרים לו: 'אם לא תאמר לו שיאמר מה שהיה רגיל לומר קודם שבאת אליו ואם לא תלך, תדע הרעה אשר תמצא אותך, כי גזלת לי אחד מן העולם הבא'. מיד הלך ואמר לו: 'מה אתה מתפלל?'. אמר לו: 'לא כלום, כי שכחתי מה שלִמדתני וגם צִויתני שלא לאמר: 'אם היו לו בהמות''. אמר לו החכם: 'כך וכך בא אלי בחלום. אמוֹר מה שהיית רגיל לומר!".
סיפור זה מוזכר כאחד ממקורות ההשראה של הסיפור החסידי המאפיין את התנועה החסידית מיסודו של הבעש"ט (הבעש"ט נולד כ-500 שנה לאחר פטירת רבי יהודה החסיד!). המעשה ברועה הבהמות דומה לסיפור על הרועה שלא ידע להתפלל במילים אלא חילל בחלילו.