מסופר על הצדיק רבי אריה לוין זצ״ל, רבם של האסירים״, שבכל ״ראש חודש״ היה נוהג ללכת לאחר התפילה לבית החולים לחולי נפש ולמסור ״חבילה״ של ממתקים לאחד החולים,,,! והנה פעם אחת נלווה אליו בנו, וכשראה את מעשיו, מיד שאלו: אבא! מה הקשר המיוחד שלך לחולה הזה דוקא,,,? מדוע אתה בא במיוחד לבקרו ומעניק דווקא לו ממתקים,,,? השיבו אביו: פעם באתי לבקר בבית החולים זה וראיתי את אחד החולים שהוא מוכה וחבול, ולכן מיד שאלתי את החולים מה קרה לו? והם הסבירו לי שלפעמים החולי נפש משתוללים, והמטפלים שלהם נאלצים לתפוס אותם בכוח, ולפעמים אף מכים אותם. אולם למי שיש לו קרובי משפחה הם לא מכים, מחשש שהמשפחה תתלונן,,,! ולכן לחולה הזה אין ״קרובי משפחה״ ועל כן היו מכים אותו הרבה מבלי חשש. וכששמעתי זאת, ניגשתי אל המטפלים ואמרתי להם שאני קרוב משפחתו של החולה הזה ולכן דרשתי שיתייחסו אליו יפה. ולכן מאז אני מקפיד לבוא לבקרו פעם בחודש ולמסור חבילה זו בכדי שידעו שהוא "קרוב שלי" וכך ייטב לו! ממעשה נפלא זה לומדים מהי אהבת ישראל אמיתית, כיצד צריך כל יהודי להרבות במצוות ״חסד לשם שמיים״ עם כל אדם,,, מפני שבזכות החסד עומד העולם כפי שנאמר: ״עולם חסד יבנה״! Page loaded.
