רבי יונתן אייבשיץ כתב מכתב בשבעה-עשר בתמוז ורשם בראשו: "טו"ב תמוז". נפל המכתב על-פי מקרה בידי רבי יעקב אמדן, שחשד את רבי יונתן בשבתאות, ורגז רבי יעקב רוגזה גדולה. טבל עטו בדיו והוסיף במכתב מן הצד:
"אוי לו למי שטוב לו בשבעה-עשר בתמוז"[17].
2262 בשבת הגדול דרש רבי יונתן אייבשיץ בסוגיה בסוגיה "טמאים נידחים לפסח שני". אמדו עליו עוררין, מסיעתו של רבי יעקב אמדן, לקפחו בהלכות, וגדלה המהוּמה בבית-המדרש. ראו הקנתרנים, כי מרה נפש העם עליהם, והתחילו נשמטים דרך הפתח השני שבקצה הבית. הרים רבי יונתן את ידו, רמז אליהם ואמר:
"טמאים נדחים לפתח שני"...
**************
שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך... כולנו מלכים בני מלכים.
סיפור שהיה...כך היה.
.
רבי יהונתן אייבשיץ, רבה של פראג,
נתקבל לראיון אצל המלך, ותוך כדי שיחה אמר לו המלך:
התלמוד שלכם אומר (בבא בתרא יב')
"חכם עדיף מנביא",
והנה שמעתי שאומרים עליך כי חכם אתה.
הבא ואשאלך:
מחר אני יוצא לציד.
אמור נא לי,
באיזה שער משני שערי העיר עומד אני להכנס, בחזרתי מן הציד?
.
אדני המלך, ענה לו רבי יהונתן,
בשעה זו אין בידי להשיב.
שכן, איזו תשובה שאתן לך, אתה תעשה להיפך, כדי שאתפס בדאי(=שקרן),
אלא הריני כותב את תשובתי על גיליון ניר,
ואתה תחתום עליו בטבעת המלך,
וכשתחזור לשלום תפתחהו, ותקרא את תשובתי.
.
הסכים המלך להצעה זו.
.
נטל רבי יהונתן קולמוס, וכתב עליו מה שכתב, המלך חתם את הגיליון בטבעתו,
ומסר אותו לשומר האוצרות לשם שמירה מעולה.
.
כשחזר המלך מן הציד, והגיע עד שערי העיר,
התחיל לחשוב מחשבות, דרך איזה שער להכנס,
והחליט:
אני אערים על הרב, ואבוא עליו בעקיפין.
לא אכנס דרך אף אחד מהשערים.
המלך ציווה לפרוץ פרצה בחומת העיר,
ודרך שם נכנס לתוך עיר הבירה.
.
בבואו אל ארמונו,
שלח המלך לקרוא לרבי יהונתן,
ובפניו ובמעמד שריו ויועציו פתח את הגיליון, החתום בגושפנקא דמלכא,
והנה מצא בו את המשפט התלמודי הידוע
(בבא בתרא ק')
"מלך פורץ גדר לעשות לו דרך...ואין מוחין בידו" (ואין מי שיתנגד לו).
דרך המלך - אין לה שיעור!
************
2263 רבי יהונתן אייבשיץ יצא מביתו לרחוב. פגשו המלך ואמר לו:
הרגליים להיכן?
השיב לו רבי יונתן:
אדוני המלך, איני יודע.
כעס המלך וציווה לאוסרו.
לאחר ששככה חמת המלך שלח להביא את רבי יונתן ואמר לו:
מפני-מה לא החזרת לי תשובה כהלכה על שאלתי?
אמר לו רבי יונתן:
אדוני המלך, תשובה כהלכה החזרתי לך. אין אדם יודע, להיכן רגליו מובילות אותו[18]. ועיניך הרואות שכך. יצאתי מביתי על-מנת לילך לבית-המדרש, ורגלי הובילו אותי – לבית-האסורים... 0
**************
2264 פעם אחת רצה המלך לנסות את רבי יונתן ולראות, עד היכן חכמתו מגיעה. מה עשה? שלח אחריו ואמר לו:
מחר אני יוצא לצוד צייד, ואני מבקש שתאמר לי, באיזה שער עתיד אני לצאת מן העיר ובאיזה שער עתיד אני לשוב אל העיר?
אמר לו רבי יונתן:
אדוני המלך, הריני ואכתוב תא התשובה על גליון לעיניך ולעיני השרים, ואתה תחתום אותו בטבעת המלך וכשתשוב תפתחו ותקרא את הכתוב בו.
הסכים המלך. נטל רבי יונתן קולמוס וכתב על גליון מה שכתב, והמלך חתם את הגליון בטבעתו ומסרו לשומר-האוצרות לשם שמירה מעולה.
בלילה ציווה המלך לפרוץ פירצה גדולה בחומת העיר, ודרך שם יצא מן העיר ושב אל העיר. שלח לקרוא את רבי יונתן אליו, ובמעמדו ובמעמד כל השרים פתח את הגליון החתום ומצא כתוב:
"מלך פורץ לעשות לו דרך"[19]...
**************
מעשה ביונתן הצעיר שהלך ברחוב, כשפגע בו שגץ אחד וסטר לו על לחיו. מיהר הנער הקטן להוציא פרוטה מכיסו ולהגיש למכה: הנה, קח לך את הכסף!
השייגץ התפלא. אני מכה בך ואתה משלם לי?
הו לא, השיב יהונתן הצעיר. היום הוא יום אשר לפי המסורת היהודית, כל יהודי שמקבל סתירה עליו לרוקן את כיסו ולתת למכה.
שמע השייגץ הצעיר וחשב: מדוע שאסתפק בכמה פרוטות של הילדון? אלך ואכה מישהו מכובד!
אומר ועושה, מצא אדם מבוגר ובעל מראה עשיר לו, היכה בו אחת ושתיים. אלא שהעשיר, משום מה, לא מיהר להוציא אלפי רובלים (?) מכיסו אלא אחז בו באזנו של הילד והוביל אותו ישירות לתחנת המשטרה.
כשחקרו אותו השוטרים סיפר להם השייגץ את הסיפור, והבינו כולם את נקמתו החכמה של הילד היהודי הפיקח.
***********
בעיר מיץ שאל פעם ההגמון הנוצרי של העיר את הר"ר יהונתן אייבשיץ (1680-1765) :
היהודים מקדימים את הלילה ליום. את השבת מתחילים ביום שישי לפנות ערב וכן את כל החגים מתחילים לחגוג ולקדש לפנות ערב השייך ליום המחרת. מדוע שונה אצלכם "פורים" שאת הסעודה העיקרית הגדולה אתם מקיימים לפנות ערב של פורים עצמו, לקראת יום המחרת ולא לפנות ערב שלפניו?
ר' יהונתן , שנוסף לגדולתו בתורה, היה מפורסם גם בחריפות לשונו השיבו:
גם לי יש שאלה אליך. אתם הנוצרים נוהגים לקיים את סעודת חגיכם בלילה שלאחר היום בניגוד ליהודים. לכן תמה אני, מדוע שיניתם את מנהגכם בכל הקשור לחג המולד של יש"ו? את סעודת חג לידת "משיחכם" אתם חוגגים בערב שלפני החג, מדוע?
בעוד ההגמון הנוצרי חוכך בדעתו כיצד לתרץ את תמיהתו של הרב היהודי, ענה ר' יהונתן אייבשיץ:
תשובה אחת פותרת את שתי התמיהות, או יותר נכון לומר, כל תמיהה פותרת את חברתה. בפורים שאנו חוגגים את מפלת המן הגוי , אנו נוהגים כמוכם הגויים, שהיום הולך אחר הלילה. כאשר אתם חוגגים את לידת יש"ו היהודי , אתם חוגגים כיהודים
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/rabinov-4.htm
