מסופר על עשיר אחד שרצה לקנות בניין רב קומות ולהשקיע בו. לקח אותו הקבלן להראות לו את הנוף מראש המגדל, איך אפשר לראות משם את כל העיר. בעוד הם עומדים על הגג, נשבה רוח חזקה וסגרה את דלת הגג. ומשום שעוד לא סיימו את בניית המגדל - עוד לא היתה מותקנת ידית בדלת ולא היה ניתן לפותחה.
החלו השניים לצעוק לעזרה, אך איש לא שמע אותם, מרוב גובה המגדל. חשב העשיר מה יעשו, ולפתע נזכר שבכיסו מעטפה ובה שטרות כסף, שתכנן לשלם בהם לקבלן. לקח שטר של 100$ וזרק לרחוב, בתקווה שאדם יראה את השטר וישים לב מי זרק אותו. אבל עבר אדם, ראה את השטר, הכניס לכיסו והמשיך בדרכו. וכך קרה שטר אחר שטר, עד שאזלו כל השטרות במעטפה.
עכשיו אמר הקבלן לעשיר: "תראה איך נינצל". לקח הקבלן מאבני החצץ שהיו מונחים על הגג לעשיית מלט והחל לזרוק על אנשים ברחוב. הרימו האנשים את ראשם לראות מי זורק עליהם אבנים, הזמינו משטרה וכך חולצו העשיר והקבלן.
כשהתלוננו עליהם האנשים על שזרקו עליהם חצץ אמר להם העשיר: "אם הייתם מרימים את הראש כשקיבלתם שטרות כסף, לא היינו צריכים לזרוק עליכם אבנים".
כך כלפי הקב"ה. אם אדם יודה לה' כל ימי חייו על כל הטובות שה' עושה עימו "בְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם" 9 , אין ה' זקוק להביא לו צרות.
https://www.yeshiva.org.il/midrash/28408
